אנטי-חברתי היא הפרעת אישיות שניתן להתגבר עליה
אנשים שנחשבים לא רוצים להיות חברים עם אנשים אחרים או בוחרים להיות לבד מסווגים לרוב כ"אנסוס" או אנשים אנטי-חברתיים. עם זאת, המונח אנטי-חברתי בחברה אינו זהה להפרעה אנטי-חברתית. הפרעה אנטי-חברתית שונה מחוסר רצון להתרועע עם אנשים אחרים. אם כן, מהי בעצם הפרעה אנטי-חברתית? [[מאמר קשור]]
אנטי-חברתי היא הפרעת אישיות
הפרעה אנטי חברתית או הפרעה אנטי חברתית היא הפרעת אישיות המאופיינת באדישות לרגשות הזולת והתעלמות מהתנהגות נכונה ושגויה. אנשים עם הפרעה אנטי-חברתית חסרים אמפתיה ונוטים לתמרן את הסובבים אותם או אפילו לעבור על החוק. אנשים עם הפרעות אנטי-חברתיות קשורים לפסיכופתים או סוציופתים, אך מבחינה רפואית, אין הבדל בין פסיכופתים לסוציופתים. פסיכופת מול סוציופת
למרות שאין הבדל רפואי בין השניים, רוב המומחים קובעים שיש הבדל בין פסיכופת לסוציופת. פסיכופתים בדרך כלל אינם חשים נטל מוסרי ויכולים לעשות דברים שאינם נכונים מבחינה מוסרית. לפעמים פסיכופת יעמיד פנים או יתנהג כאילו הוא עוקב אחר כללי המוסר בצורה נכונה כדי לא לשים לב לסובבים אותו. עם זאת, הסוציופת עשוי להרגיש את הנטל המוסרי של מעשיו ויכול להרגיש אשמה, אך הסוציופת עדיין יעשה את הדבר השגוי מבחינה מוסרית. במקרה זה, לשניהם יש חוסר הזדהות עם הסביבה שלהם. בנוסף, סוציופתים נוטים להיות חרדים וחסרי מנוחה בקלות, ונוטים להתפרצויות רגשיות. בחברה רואים סוציופתים תמהוני ומתקשה להתחבר לאנשים אחרים. בינתיים, לפסיכופתים יש בדרך כלל הילה שמושכת אנשים אחרים ומתמרנת בקלות אחרים. פסיכופתים אינם יכולים לקיים יחסים אינטימיים עם אנשים אחרים ויכולים להיראות 'נורמליים' בעיני החברה. גורמים להפרעה אנטי-חברתית
הסיבה להפרעה אנטי-חברתית אינה ידועה. עם זאת, גנים או מצבים מסוימים יכולים לעורר הפרעות אנטי-חברתיות. שינויים בהתפתחות המוח יכולים להיות גם גורם להפרעה אנטי-חברתית. הפרעות אנטי-חברתיות חווים בדרך כלל יותר גברים מנשים. שריפה ועינויים של בעלי חיים בילדותם קשורים לאפשרות של ילדים לחוות הפרעות אנטי-חברתיות. הפרעות אנטי-חברתיות ומעשי אלימות
אנשים עם הפרעות אנטי-חברתיות לא תמיד רוצים להיות אלימים. רוב פשוט לתמרן את האנשים סביבם או לעסוק בהתנהגות מסוכנת. אנשים שחווים הפרעה אנטי-חברתית אינם חוששים מההשלכות של מעשיהם. עם זאת, זכור שעצם העובדה שמישהו נראה אנוכי לא אומר שלאדם יש הפרעה אנטי-חברתית. טיפול בהפרעות אנטי-חברתיות
אנשים עם הפרעות אנטי-חברתיות יכולים להיות מטופלים בפסיכותרפיה. בפסיכותרפיה, ניתן לתת לאנשים דרכים להתמודד עם כעס ועם תוקפנות נתפסת. עם זאת, פסיכותרפיה יכולה להיות יעילה רק אם האדם עם הפרעה אנטי-חברתית מוכן לעבוד עם פסיכולוג או מטפל. אין תרופה שיכולה לסייע בטיפול באנשים עם הפרעות אנטי-חברתיות. רופאים בדרך כלל נותנים רק תרופות שיכולות לטפל בסימפטומים של הפרעות אנטי-חברתיות, כמו חרדה וכו'. מה אם יש לך קרוב משפחה עם הפרעה אנטי-חברתית?
התמודדות עם קרובי משפחה או אנשים מסביב שיש להם הפרעות אנטי-חברתיות זה לא דבר קל. אנשים הסובלים מהפרעה אנטי-חברתית נוטים לגרום לאנשים אחרים להרגיש מדוכאים מבלי להרגיש אשמה. לכן, בהתמודדות עם אנשים עם הפרעות אנטי-חברתיות, אתה צריך גם לדון או להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר. פסיכולוג או פסיכיאטר יכולים לעזור לך לשמור ולספק גבולות עם אנשים עם הפרעה אנטי-חברתית. פסיכולוגים ופסיכיאטרים יכולים גם ללמד אותך כיצד להגן על עצמך מפני תוקפנות וכעס של אנשים עם הפרעות אנטי-חברתיות, כמו גם דרכים להתמודד עם לחץ ולחץ נתפס. וודאו תמיד שהפסיכולוג והפסיכיאטר שאתם פוגשים מנוסים בטיפול באנשים עם הפרעות אנטי-חברתיות. אתה יכול גם להצטרף לקהילות עם אנשים שמתמודדים גם עם חברים או קרובי משפחה שיש להם הפרעות אנטי-חברתיות לתמיכה וייעוץ. האם הפרעת אישיות אנטי-חברתית זהה להפרעת אישיות מופנמת?
טיפוסי אישיות מופנמים נחשבים לרוב לקשים להסתדר ונוחים להם יותר להימנע ממצבים חברתיים. למעשה, זה שונה מכיוון שמישהו עם אישיות מופנמת יכול גם להתרועע בקלות. הפרעת אישיות אנטי-חברתית שונה ממופנמים. מופנם הוא סוג אישיות, בעוד אנטי-חברתי הוא הפרעת אישיות. הפרעת אישיות אנטי-חברתית מאופיינת בדרך כלל בדפוס של התנהגות מניפולטיבית, לא אכפת לה מהחוק, נסוגה מאחרים, מפרה זכויות של אחרים, ויש סיכוי גבוה יותר להוביל למעשים פליליים ללא כל סיבה סבירה.
