אמנזיה דיסוציאטיבית, הפרעות זיכרון שצריך להכיר

אמנזיה דיסוציאטיבית היא סוג של הפרעה דיסוציאטיבית הכרוכה בחוסר היכולת לזכור מידע אישי חשוב שרוב האנשים שוכחים לעתים רחוקות. הפרעות דיסוציאטיביות הן מחלות נפש הכרוכות בהפרעות בזיכרון, במודעות, בזהות ו/או בתפיסה. כאשר אחד או שניים מתפקודים אלה מופרעים, זה יגרום לתסמינים. תסמינים אלו יכולים להפריע לפעילות היומיומית של האדם, לרבות פעילויות חברתיות, עבודה ומערכות יחסים. אמנזיה דיסוציאטיבית יכולה להתרחש כאשר אנשים חוסמים מידע מסוים, בדרך כלל אירועים הקשורים לטראומה או מתח. זה יגרום לו לא לזכור מידע אישי חשוב. מצב זה שונה מהמקרה הרגיל של שכחה. לדוגמה, שוכחים לשים את המפתחות או לא מצליחים לזכור את שמו של מישהו שפגשתם רק פעם או פעמיים. אמנזיה דיסוציאטיבית אינה זהה לצורה הרגילה של אמנזיה, הכוללת אובדן מידע מהזיכרון, בדרך כלל כתוצאה ממחלה או פגיעה במוח. באמנזיה דיסוציאטיבית, הזיכרון עדיין שם, אבל הוא מאוחסן עמוק מאוד במוחו של האדם ולא ניתן להיזכר בו. עם זאת, הזיכרון יכול לחזור מעצמו או לאחר שהופעל על ידי משהו סביב האדם.

גורמים לאמנזיה דיסוציאטיבית

אמנזיה זו קשורה למתח קיצוני, שעלול להיות תוצאה של אירוע טראומטי. לדוגמה, מלחמה, הטרדה מינית, תאונות או אסונות טבע שראית או חווית ממקור ראשון. קיימת גם אפשרות של גורמים גנטיים בהתפתחות הפרעות דיסוציאטיביות, כולל אמנזיה דיסוציאטיבית, מכיוון שלאנשים עם הפרעות אלו יש לעיתים קרובי משפחה עם המצב.

תסמינים של אמנזיה דיסוציאטיבית

התסמין העיקרי של מחלה זו הוא חוסר יכולת פתאומי לזכור אירועי עבר או מידע אישי. מטופלים בדרך כלל ייראו מבולבלים ויחוו דיכאון או חרדה.

אבחון של אמנזיה דיסוציאטיבית

אם מופיעים תסמינים של אמנזיה דיסוציאטיבית, הרופא צריך להעריך זאת על ידי לקיחת היסטוריה רפואית מלאה ובדיקה גופנית. למרות שאין בדיקה ספציפית לאבחון אמנזיה, הרופאים יכולים לבצע מספר בדיקות, כגון: אלקטרואנצפלוגרמות (EEG), הדמיה עצבית או בדיקת דם. בדיקות אלו משמשות לשלול אפשרות של מחלות נוירולוגיות או אחרות ותופעות לוואי של תרופות כגורם לתסמינים של אמנזיה דיסוציאטיבית. מצבים מסוימים, כגון מחלת מוח, פגיעת ראש, הרעלת סמים או אלכוהול, וחוסר שינה, עלולים לגרום לתסמינים דומים לאלה של הפרעות דיסוציאטיביות, כולל אמנזיה. אם לא נמצאה מחלה גופנית, ניתן להפנות את המטופל לפסיכיאטר או פסיכולוג, אשר הוכשרו במיוחד לאבחון ולטפל בהפרעות נפשיות. הם משתמשים בראיונות ובכלי הערכה שתוכננו במיוחד כדי להעריך אם לאדם יש הפרעה דיסוציאטיבית או לא.

טיפול באמנזיה דיסוציאטיבית

  1. פסיכותרפיה. טיפול זה משתמש בטכניקות פסיכולוגיות שנועדו לעודד תקשורת קונפליקטים ולהגביר את התובנה לגבי בעיות.
  2. טיפול קוגניטיבי. הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה לא מתפקדים ובתחושות והתנהגויות הנובעות מכך.
  3. טיפול משפחתי. טיפול מסוג זה יכול לסייע ללמד את משפחתו של הסובל מהם על ההפרעה והגורמים לה, ויכול לסייע למשפחה להיות מודעת לתסמינים של הישנות המחלה.
  4. טיפול יצירתי (מוזיקה או אמנות). טיפול זה יכול לאפשר לסובלים לבטא את מחשבותיהם ורגשותיהם בצורה בטוחה ויצירתית.

$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found